למה לא צריך מילים מסובכות

למה מילים מסובכות מרגיזות אותי?

כי מילים מסובכות זה כמו גבר חתיך הורס עם מלא שערות על החזה, ומילים פשוטות זה לצאת למסיבה.

אני לא אוהבת מילים קיצוניות. הן גורמות לי להרגיש טיפשה. כאילו מישהו שם לי אקדח ברקה ואמר: אם את לא מבינה שייקספירית, את לא יכולה לכתוב.

אז זהו, שלא. כל אחד יכול לכתוב. כל אדם שיודע לחשוב, יודע לכתוב. זה עד כדי כך פשוט.

אבל מה? לפעמים אתה רוצה להגיד את כל המילים הנכונות, ויש לך המון סיפורים שרצים לך בראש, ולפעמים אתה ממש מרגיש בפנים שאם רק תוציא את כל המילים האלה שעושות מסיבה אצלך בפנים על חשבון שלוות הנפש שלך, תוכל להגיע לאן שהוא. נניח להשיג יותר לקוחות. נניח להגיע למקום יותר טוב בגוגל. נניח לאהוב יותר את עצמך ואת העולם. כל מיני דברים שאנשים קמים בבוקר והיו רוצים להשיג.

זה מצחיק, כי יש איזה חוק לא כתוב, שאף אחד לא יודע מי המציא, אבל הרבה עוקבים אחריו בלהיטות, שאומר שאם אתה לא כותב סטייל ביאליק או שייקספיר או איינשטיין, אף אחד לא ייקח אותך ברצינות.

באמת?

כשאתה כותב במילים שאף אחד חוץ ממך לא מבין, אתה גורם לאנשים להרגיש טיפשים. זה כמו ללכת לחדר כושר שמונה ימים בשבוע, אבל לאכול כמו שבעה אנשים ממש רעבים. לא משרת שום מטרה.

אני לא אומרת שטקסט צריך להיות רומנטי או מעורר כבוד. שלא לומר פחד. אני רק אומרת שטקסט מגניב צריך לשעשע, להעלות חיוך, לעורר הזדהות. לרצות שיהיה לך גם.

פעם כשהייתי קטנה הייתי נכנסת למיטה עם ספר, וקוראת את כל הסיפורים על כל העולמות ועל כל הנסיכות המהממות והאבירים האמיצים. לא היו שם מילים ארוכות. היו שם מילים פשוטות שסיפרו את הסיפורים הכי מרתקים. מילים כאלה שכנעו אותי אז, והן משכנעות אותי עד היום.

וכל אחד יכול. אני נשבעת.

אשמח לעזור.

אביגיל
050-3999199
aglarovavigail699@gmail.com

כל אדם שיודע לחשוב, יודע לכתוב.